אופנה אולימפית

Alexandre Herchcovitch הקמע של נבחרת ריו בשמלת המעצב המקומי 

לפי החלטת הוועד האולימפי, אין על הנבחרות לחזור על אותן התלבושות כמו בטקס הקודם.
הייתי אומרת שזה חוק בזבזני אבל בזכותו, בטקס פתיחת המשחקים האולימפיים אנחנו מרוויחים גם מעין תצוגת אופנה.

כבר במאה הקודמת לקחו את עניין הייצוג באולימפיאדה ברצינות, ואת עיצוב בגדי הנבחרות היו מפקידים בידי מעצבים גדולים כמו Coco Chanel , Yves Saint Laurent ועוד.
לאורך התקופה, אפשר לראות את השפעות הטרנדים האופנתיים בבגדי הספורט של המשתתפים האולימפיים. בטקסי הפתיחה הדבר היה מאוד נראה לעין.
בשנות השלושים של המאה הקודמת היו אלה אלמנטים גבריים בבגדי נשים, בשנות השישים הג'קטים המקוצרים, צבעי פסטל מונוכרומטיים ונעלי בובה. החל משנות השמונים ראינו בדי קטיפה, נצנצים, חצאיות פליסה, כובעים משונים, בדים מבריקים. אם לא היה אצטדיון בתמונה, אפשר היה לחשוב שמדובר בתחרות שירה אירופאית.
בשנות התשעים הספורטאים התהרדו בחליפות ספורט מבריקות ורחבות, כמו שעדיין אפשר לראות על העולים מחבר העמים.  

1900, זוכרת מדליית כסף בטניס Helen Provost

1908, מתעמלות מדנמרק

1936, בנות נבחרת גרמניה

1964, בריטניה

כיום על עיצוב בגדי הנבחרות עובדים גם מעצבים מרשתות המוניות כמו למשל H&M עבור הנבחרת השוודית (אז מה אם הספורטאים נראו כמו דיילי גבינות בסופר?). 

 Toms עיצבו עבור הנבחרת האוסטראלית (למי אכפת שהספורטאים החסונים צעדו כמו משתתפי מסיבת פיג'מות שהשתבשה?)

מדינת ה"Zara" וה"Mango" בחרו את רשת בגדי הספורט Joma כמעצב האחראי והתוצאה היא - אנשי המכירות של ג'יימס ריצ'ארדסון.

 נבחרת קנדה קיבלו פריטים סופר קוליים בעיצובם של התאומים דין ודיין קייטן לבית DSquared.

מדינות שהפקידו את האאוטפיטס של הספורטאים בידי מעצבים היו:  Stella McCartney עבור הנבחרת הבריטית, Ralph Lauren שמעצב עבור הנבחרת של ארה"ב מאז 2008 וChristian Louboutin עבור נבחרת קובה.
לכל התוהים - קסטרו. עיצבו עבור הספורטאים האולימפיים שלנו.

אבל מה זה השטויות האלה אופנה, כשמיטב ההספורטאים מתחרים ממש בשעה זו על המדליות הנחשקות ועל ההתאמות בטינדר.

אני חוזרת לצפייה אובססיבית בערוץ 5 ומאחלת לנבחרת שלנו להחזיק מעמד, תכיף זה נגמר :)