על ספורט ותנועה חופשית
בחורף אני יצור עצל בכל הקשור ליציאה מאזור הנוחות שלי, מהבית. אחרי שחשתי שאני לא מזיזה את עצמי מספיק, הבטחתי לעצמי שאתחיל לעשות ספורט אינטנסיבי. דיברתי עם ה"אני" שלי, סיכמנו שמהאחד בינואר נחזור לעשות הליכות משולבות עם ריצה בפארק. ארבע פעמים בשבוע. חשבתי גם על חדר כושר, אבל אז נזכרתי שהיו נסיונות כאלה בעבר והשתעממתי שם מאוד מהר. ואז הגיע ינואר והיה קר. ואז נוסף לזה גשם חזק. דיברתי שוב עם ה"אני" שלי, אמרנו שזה בסדר להמתין עד תחילת פברואר ובינתיים להחליף את הנסיעה בתחבורה לנסיעה באופניים או הליכה מהירה ברגל. כך עשיתי. כל ינואר חיכיתי בהתרגשות לתחילת פברואר, ליום בו אנעל את נעלי הספורט ואלבש את הטייץ החתיכי ואצא לכבוש את הפארק. האחד בפברואר היה מניאק. הוא היה סוער וגשום יותר מהאחד בינואר. הבטחתי לעצמי שבמרץ. תמיד יהיו תירוצים ללא לעשות ספורט, במיוחדת בחורף, אבל צריך להשתדל לעשות את המיטב. עם קרני השמש הראשונות אחרי המזג הקר והגשום, אני מוציאה עצמי החוצה ומנצלת את השמש עד תום. חייבת לציין שהמוטיבציה הגדולה שלי לעסוק בספורט תלויה לא רק במז