יום הולדת שמח או איך הפכתי לקלישאה
עוד חורף, עוד יום הולדת... זה לא נכתב בדרמטיות, גם אם לרגע היה נדמה כך :) אם עד תחילת שנות השלושים לחיי הייתי מרימה לעצמי מסיבות יום הולדת רוויות אלכוהול, כבר כמה שנים שאני מוותרת על ההמולה וחוגגת עם האהוב במסעדה. זה היום הולדת הראשון שלי בתור אמא. עכשיו אנסה לא להיות קלישאתית, אבל אני כבר יודעת שלא אצליח - יש רגעים, בהם אני קולטת שיש לי שמש קטנה עם עיניי תכלת בבית ונזכרת בחיוכים שהיא מפזרת לנו. ברגעים אלה הכל מרגיש מושלם. לפעמים אני תוהה ממי היא לקחה את האופי החיובי הזה, כשאמא שלה כזו "הייטרית" ומקווה שלא תפסיק לחייך :) כנהוג בקרב אמהות טריות, ליום ההולדת שלי קיבלתי מתנות עבור בתי הקטנה. הייתי מאושרת עד הגג והנה - אני שוב קלישאה. את חד הקרן הקסום הזה, דריה קיבלה מעינב , בעלת סטודיו מתוק לעיצוב טקסטיל לחדרי ילדים ותינוקות. החבר החדש הגיע בקופסא גדולה, עם פאייטים ושקית מרשרשת. שמש עיניי התכלת הביעה התלהבות מהרישרוש וניסתה לתלוש לחבר החדש את הקרן. סיכמתי עם הבת שאת החד קרן נשים על השולחן שממול שידת ההחתלה, כדי שכולם יישארו שלמים.