ריבוזום, פופסיק ומה ביניהם
יום גדול עבור פרופסור עדה יונת אשר זכתה בפרס נובל בכימיה. ברכות, מחיאות כפיים סוערות ושני ספיבק אחת שמורידה את הכובע בפני האישה האדירה הזו. תמיד סגדתי לאנשים עם ראש ריאלי ולנשים בפרט, עבורי כל המקצועות שיש בהם מספרים/פונקציות/ חישובים ואותיות לטיניות תמיד היו בלתי מושגים-הובחנתי כ"ילדה עם ראש הומאני". מאז כיתא א' לא הבנתי את תשוקתם של בני כיתתי לחשבון, אותי יותר ריתקו מילים, סיפורים ומכחולים. גם פופסיקים. פופסיק זו מעין בובה קטנה, בדמות של תינוק עירום, העשויה מפלסטיק. בעברית אין הגדרה לצעצוע זה, ואני תוהה האם זה בגלל שלא היו כאלה בארץ? היית אספנית של פופסיקים. היו לי המון, אל תשאלו כמה במספרים. כמו ילדה רוסייה למופת, שיודעת מה זה קור, נהגתי להלביש את היצורים האלה והייתי תופרת להם בגדים. פריטי הלבוש החדשים של הפופסיקים שלי היו בעיקר מחולצות או חצאיות של אימא שלי, שהייתי פורמת כדי ליצור בגד חדש. אני עדיין זוכרת כמה מהבעות פניה ברגע גילוי הנזק, והן לא זכורות לי לטובה. השבוע נזכרתי באוסף הנוסטאלגי שלי כששמעתי שמסתמן שוק הפלסיטק. מדובר ביריד גדול שנולד לא
