Postcards from Vienna

בסוף מרץ נסעתי לוינה. 

בלי לפחד לרגע ממזג האוויר הקריר ששורר שם בתקופה זו, לאחר שבשנה שעברה הקפאתי את איברי בברלין.

זה שוינה מדהימה ביופיה, כולם כבר יודעים. מי שלא היה שם בטח שמע. 

בעיניי, המאפיין הבולט של העיר הוא נקיון ואחריו שקט. יכול להיות שהם בולטים לי כי זה מה שהכי חסר לי בתל-אביב, אבל כל עיר ויתרונותיה, כמובן.

כיוון שאת המקומות הסודיים אני שומרת לעצמי (הוסיפו בדמיון אייקון קריצה),
אומר שבגדול אזור של ה"ring", הוא אזור מרכזי התרבות העירוניים.
באזור זה שוכן רובע 1, שהוא חלום של כל תייר ממוצע (וסיוט לתיירת כמוני, שאוהבת דברים אותנטיים).

ברובע ה-7 לעומת זאת, תמצאו חנויות אורבניות, מסעדות נעימות וטעימות ואנשים מגניבים שעוצרים לפטפט בכייף עם תיירים ישראלים ויודעים להמליץ על דברים מקומיים מגניבים.

בעניין האוכל בוינה:

Figlmuller זה כשנופלים למותג השניצלים הכי טוב בעיר ומזמינים בכלל מדליוני חזיר 

(דיברתי עם אלוהים, הוא סלח לי) ופסטת הבית עם שעועית ירוקה ברוטב חלומי.

כשכל כמה מטרים יש בית קפה עם עוגות מדהימות ומפסיק להיות אכפת מהיריכיים.

כשהבן זוג דואג שרמת הסוכר תשאר יציבה.

 כשחייבים לבקר במסעדה האייקונית המדוברת.

וכשאפשר לנוח אחרי כל האוכל  הזה ברחבת המוזיאונים, עם משקה. 

וינה מדהימה. גם שיחקה אותה עם ימי השמש, על זה אני מודה לה. 

מצפה לחזור אליה מתישהו בקרוב. או רחוק, אבל לחזור בהקדם :)