צלם אחד, רחובות המון. פוסט אורח על אופנת רחוב ומי שמגיש לנו אותה

הם מתרוצצים בבירות העולם בכל מזג אוויר עם מצלמה על צווארם. בשבועות האופנה הם ערים כמעט 24/7, ואחרי הריצות הם יושבים לעבד את הצילומים. הכל בשביל פריים אחד מוצלח, בו מעיל הטראנץ' הייחודי עם רקמה צבעונית ונעלי עקב אוונגרדים ייראו מדויק.
צלמי אופנת רחוב צדים את המוזות ומגישים לנו אותן כפי שהם רואים אותן. בכל עדשה הן נראות אחרת וזה, למשעה הקסם של צלמי אופנת רחוב.

אם תחפשו בימים אלה את אסף לייברפרונד, סביר להניח שתמצאו אותו באחת מבירות האופנה הקרות, מדלג בין שבועות האופנה ומתעד את אופנת הרחוב. הוא קורא את האובייקטים שלו כמו טקסט, מנסח את מה שהוא רואה בצורה מדויקת ומגיש לנו את המציאות האופנתית מזווית הראיה שלו. 

אסף לא למד צילום באופן ממוסד, התואר שלו בכלל בתולדות האמנות. הוא חובב ספרי היסטוריה, ונושאים כמו אנתרופולוגיה ואמנות מאוד קרובים לליבו.

את אסף הכרתי בזכות בלוג צילום אופנת הרחוב שהוא מתחזק זה למעלה משנה (בקרוב יעלה האתר המשודרג), אבל פרופיל האינסטגרם שלו מתעדכן יום-יום. תפסתי אותו לשיחה כדי לחקור קצת את אופנת 

הרחוב מזווית הראייה שלו.

    

אתה זוכר את התמונה הראשונה שגרמה לך להבין שצילום זה היעוד שלך?

זו לא תמונה אחת, וזה לא צילום גרידא, מדובר בתהליך שמשרת את העיקרון שלשמו התחלתי לתעד.
לכן קשה לי לשים את האצבע ולומר "זו התמונה" שהתחלתי לצלם, פשוט רציתי לחלוק עם תפיסת העולם שלי והאופן שבו אני חווה את החיים- דרך אופנה ולבוש. עם הזמן התמונות התחילו להשתפר.
- איך אתה מבין שזה הפריים המנצח? מה מושך את תשומת ליבך?
אין משהו ספציפי לשים עליו את האצבע, זה לא מדע מדויק. למעשה אני כל הזמן מחפש ריגושים. ברגע שמשהו מרגש אותי אני יודע שזה זה. זו יכולה להיות דמות מעניינת, תנועה, דיבור, שפת גוף, הליכה, לוקיישן וכולי- ולאו דווקא הלבוש עצמו (למרות שללבוש יש חלק קריטי וחשוב בתיעוד שלי). כשאני מצלם אני למעשה חושב על מה שקורה סביבי כמו טקסט: ומנסה לספר את הסיפור דרך האופן שבו אני חווה את הרגע שבחרתי להקפיא. למעשה אני כל הזמן חושב על איך הייתי מסכם את החוויות והתוכן הויזואלי שאליו אני נחשף בצורה הכי חדה ומדויקת שיש. 



איזה חלק מהעבודה שלך הוא הכי קשה?
- אין משהו ספציפי, אלא פשוט תקופות של עומס אדיר (כמו למשל בשבועות האופנה) אנשים חושבים שאני נוסע לחו"ל לטייל או לשופינג, אבל שבועות האופנה הם קפסולת זמן קשוחה וסופר דחוסה, המון דברים לעשות במקביל -  לצלם/להגיע לתצוגות/לערוך וכו' וכו'. בקושי ישנים וחיים על סנדביצים מהמכונות במטרו בדרך מתצוגה אחת לשנייה. והכל בלחץ אדיר של זמן.
למה אתה ממשיך לעשות את זה?
- אני יותר מאוהב מאד את מה שאני עושה, ואת התחום שבו אני עוסק. זה שווה את כל העבודה הקשה. אין לתאר את התחושה של הסיפוק שבסופו של דבר מסתכם בקליק הנכון שהצליח להעביר בצורה מדויקת וחדה את מה שחוויתי באותו רגע וזה שווה את כל העומס וההקרבה שמסביב.

איזה חלק מהעבודה שלך ממלא אותך בהשראה?

- הכל, הלימוד הוא אין סופי, המפגש עם אנשים סופר אופנתיים ועמוקים, עם גישות מאד מגוונות ומעניינות לחיים שבאות לידי ביטוי גם דרך אופנה. זה לא רק העניין של להיות מעודכן בטרנדים החמים והנכונים לעכשיו, זו גם הדרך שבה הם בוחרים להיות מעודכנים. בנוסף יוצא לי לדבר המון עם אנשים מכל העולם וללמוד להכיר ולהבין תרבויות שונות מאותם אנשים. המון מידע, בפרקי זמן מאד קצרים. לכן, לפעמים לוקח לי זמן לעבד ולעכל את המידע שאני נחשף אליו בשבועות האופנה. כל החוויות שנדחסות לפרק הזמן של השבועות אופנה הם למעשה שיעור מעלף שמלווה אותי כל הזמן, ועליהם מתוספות כל הזמן ועוד ועוד חוויות מסבבים חדשים. מדובר בהמון מידע שגם נוגע ישירות לתחומים שבו אני עוסק (אופנה/צילום/כתיבה/ויז'ואל ג'ורנליזם) אבל גם בתחומים נוספים: קרובים ורחוקים למה שאני עושה. החל מלייף סטייל ועד אין סוף.


 
איזה מהשבועות האופנה הכי זכורים שלך ולמה?
- פריז נשים: בעיקר בגלל האנשים המעניינים והלוקיישנים המרהיבים. זה שבוע האופנה הארוך ביותר והקשוח ביותר אבל עם זאת הוא הכי מעניין כי הוא אתגר לא פשוט אבל מצד שני הוא מספק כמות עצומה של מידע וחוויות.
אתה מצלם אנשים עם חוש טעם משובח ומי שמכיר אותך, יודע שאתה מתחזק סגנון ייחודי משל עצמך. מי או מה משפיע על הסגנון שלך?
- החוויות שאני עובר והדעות שלי באות לידי ביטוי באיך שאני מתלבש. יש כאלה שכותבים סטטוסים בפייסבוק, יש כאלה שבוכים בטלפון לבן/ת הזוג יש כאלה שיוצאים להפגין (וכולי) אבל אני בוחר להתלבש כדאי להביע את מה שאני חושב. בעיקרון ללבוש שלי יש השפעה מטרנדים מסוימים אבל אני תמיד לוקח את החוויות שלי ומתרגם אותם למדיום האמנותי האהוב עלי מכל- אופנת הלבוש(:
זה השדה פעולה שאני מרגיש בו הכי בנוח ונכון בעולם.

האופנה משתנה מיום ליום. מה לדעתך יקרה באופנת רחוב בעוד נניח שנתיים?

- שאלה טובה, את יודעת למי נתנה הנבואה(: לכן קשה לי נורא להעריך, אני חושב שהקצב המהיר והבלתי אפשרי ישמר דווקא בגלל שהוא בלתי אפשר: אופנה היא בראש ובראשנה סמן לבידול מעמדי ושיוך לקבוצה חברתית רצויה לכן יש בה הרבה אלמנטים שהם בלתי אפשריים. אחד הדברים שאני אוהב באופנה, זה שככל שהיא בלתי אפשרית, ככה המפגש שלה עם הרחוב יוצא משהו מאד מעניין - אני יכול לצלם מישהי ממזרח אסיה לובשת מעצב רוסי בשבוע האופנה של פריז ואנחנו מתקשרים באנגלית.

לכן, כיום אין מגזין אחד בעולם (פרינט או דיגיטל) שלא מחזיק צלם אופנת רחוב אחד לפחות ולכן אין חברת אופנה גדולה שמכבדת את עצמה שלא מעסיקה צלם אופנת רחוב. הפונציאל הוא עצום התחום הזה מאד מתקדם בעולם ואני לא רואה מצב שבו זה הולך להשתנות- להפך.