ריבוזום, פופסיק ומה ביניהם



יום גדול עבור פרופסור עדה יונת אשר זכתה בפרס נובל בכימיה.
ברכות, מחיאות כפיים סוערות ושני ספיבק אחת שמורידה את הכובע בפני האישה האדירה הזו.
תמיד סגדתי לאנשים עם ראש ריאלי ולנשים בפרט, עבורי כל המקצועות שיש בהם מספרים/פונקציות/ חישובים ואותיות לטיניות תמיד היו בלתי מושגים-הובחנתי כ"ילדה עם ראש הומאני".

מאז כיתא א' לא הבנתי את תשוקתם של בני כיתתי לחשבון, אותי יותר ריתקו מילים, סיפורים ומכחולים.
גם פופסיקים. 





פופסיק זו מעין בובה קטנה, בדמות של תינוק עירום, העשויה מפלסטיק. בעברית אין הגדרה לצעצוע זה, ואני תוהה האם זה בגלל שלא היו כאלה בארץ?
היית אספנית של פופסיקים. היו לי המון, אל תשאלו כמה במספרים.
כמו ילדה רוסייה למופת, שיודעת מה זה קור, נהגתי להלביש את היצורים האלה והייתי תופרת להם בגדים. פריטי הלבוש החדשים של הפופסיקים שלי היו בעיקר מחולצות או חצאיות של אימא שלי, שהייתי פורמת כדי ליצור בגד חדש. אני עדיין זוכרת כמה מהבעות פניה ברגע גילוי הנזק, והן לא זכורות לי לטובה.

השבוע נזכרתי באוסף הנוסטאלגי שלי כששמעתי שמסתמן שוק הפלסיטק.
מדובר ביריד גדול שנולד לא מזמן וכבר יודע הצלחה רבה.
המוני ראשים הומאנים יצרו עבורינו בגדים, תכשיטים, ארנקים, תיקים מבית היוצר של פלסטיק שוק, דוכנים של מעצבים צעירים מלאים בפריטים יצירתיים וייחודים  שיתכנסו במועדון הבלוק, בתאריכים 
9/10 שישי 11:00-19:00
10/10 שבת 11:00-21:00


 מועדון "הבלוק" , רח' דוד חכמי 35, ת"א.


הולכת לקבוע עם ספי.






Comments

ושתי said…
אתך לגמרי בעניין הטיפוס ההומאני. מספרים לא מדברים אליי ולו במעט. שתביני שכדי שאזכור את מספר תעודת הזהות שלי, היה צריך לספר לי סיפור עם המספרים הרלוונטיים! ואני בחיים לא שמעתי על הפופסיקים האלה. נראים מדהים. ממש מלאכת מחשבת.
Anonymous said…
או מיי גאד פופסיקים!! זה כל כך קומוניסטי :))) מאיפה השגת תמונות שלהם בכלל???
sefi said…
וואו, איזה זיכרונות העלית אצלי. כבר שכחתי מהפופסיקים. מדהים. גם לי היו. איזה יופי שכתבת על הזכיה בפרס נובל. כל הכבוד לעדה יונת, מורידה בפניה את הכובע.
נתראה בפלסטיק!
ושתי, שמחה שאת מבינה לליבי,
את מס' ת.ז. שלי הייתי צריכה לשנן בשלוש שפות.
עדיין מתקשה לפעמים.

ספרי על שיטת הלימוד שלך, נשמעת מעניינת :)

מרינה, די צודקת לגבי עניין הקומוניזם שמשתקף בפופסיקים, העניין הבולט ביצירה הוא מניעת הגדרת המין של הקטנים האלה - קומוניזם לשמו.
(האם אני שומעת הד של ברה"מ לשעבר בשמך?)

:)

סף, גם את זכית להכיר את החמודים?
שמחתי להעלות נוסטלגיה.
לגבי פרופסור עדה יונת - הייתי חייבת, מגיע לה הכי שיש.
נתראה בין הפלסטיקים!
ושתי said…
זו שיטת לימוד שבאה לעזור למאותגרי חשבון לזכור רצף של מספרים. אם המספר הוא למשל 269, אז ממציאים סיפור כמו: שני אנשים קנו 6 עוגיות ועלו על קו מספר 9 וכן הלאה וכן הלאה. זה עוזר לטיפוסים הומאניים שנוטים להיות טובים יותר בלזכור סיפורים.
הם כל כך חמודים הפופסיקים האלה, המילה הזו "פופסיקים".. איזו מילה מגניבה :)
הם נראים כל כך אמיתיים! יש בזה משהו קריפי וחמוד כאחד :)
מ. said…
פעם ראשונה שאני נתקלת בבובות כאלה. טיפה מלחיץ אותי העניין האמת, אבל ללא ספק החמידות גוברת על הפחד (:
ושתי, השיטה מצוינת, לגמרי לטיפוסים הומאניים.
לא יודעת מה איתך, אבל מהמספר הזה גלשתי ששני אלה, שקנו עוגיות הגיעו בסוף לאלסקה, הקימו עסק משגשג בתחום של מזון בריא.
:)

השטיה עובדת!

גלית, אני מחכה לך.

וכעת אני עומדת ומוחא כפיים - הם באמת נראים אמיתיים, חמודים וקריפים :)

מורן, אל תלחצי,הם תינוקות, אין להם שיניים :)

Popular posts from this blog

GIFT CARD שירותי סטיילינג

מינימום סטייל / יוצאת עם הארון

שירות סטיילינג - איך להרכיב אאוטפיט מ-א' עד ת'