הבלוג בקטלוג

2:01 AM

חברות יקרות, מלאת התרגשות מציגה בפניכן את הכתבה שעשיתי בנושא "סגנון גראנג'" שהוכנה עבור הקטלוג של חברת  TNT שהחליטה השנה להכניס את ההגיגים של הבלוגריות.
בכתבות השתתפו גם
פטיט לולו , אוסף פרטי , אפונה ובויילר

לא ארבה במילים, בבקשה -


והנה הטקסט


שאלה:
מה ההבדל בין בורות לחוסר עניין?
תשובה:
לא יודעת, ולא אכפת לי.

הבדיחה הישנה הזו היא אולי הדרך הטובה ביותר להציג את סגנון הגראנג', ולהלן, האח הקטן, החורג, המלוכלך והמורד של הפאנק. אתם כבר לא צריכים להתאים את הקרע בג'ינס לחגורת הניטים, את מעיל העור לחמשת הקעקועים, את האידיאולוגיה למרד בהורים. הגארנג' הוא האפאטיות המושלמת בהתגלמותה, אנחנו לא שמים זין, וזה נראה ממש טוב.

המצב הכלכלי הירוד, הנוער הדכאוני, המרירות כלפי ההורים, ההבנה ששנות השמונים כולן היו טעות אחת גדולה בחישוב – כל אלה התנקזו למקום אחד, לשנה אחת, ולסאונד אחד. סיאטל. 1992. נירוונה.

אל תחפשו משמעות עמוקה – הסגנון המוזיקלי שסחף את תחילת שנות התשעים לא התיימר לחפש כזאת, להפך, הוא ניסה לברוח ממנה. הצליל המלוכלך, הטקסטים הניהליסטים, ההומור הציני והסמים הקשים – לכל אלה היה מסר אחד, והוא שאין מסר. יש רק את הכאן ועכשיו, ואתם יודעים מה? זה לא נראה רע כמו שזה נשמע.

הסגנון המוזיקלי שהטיל את מימיו על כל אשר קדם לו, לא פסח גם על האופנה שנלוותה אליו, בגדים מחנויות יד שניה (לא מדובר בוינטג') נעלי צבא, ג'ינסים מהוהים ובעיקר הרבה פלאנלים משובצים, הצליחו להעביר מסר חד משמעי לעולם, אנחנו לא מתכוונים להתאמץ, אם אין בשביל מה.

לא מפתיע שבימים אלה עושה סגנון הגארנג' את דרכו חזרה אל לב לבו של הקונצנזוס בעולם האופנה, על רקע המשבר הכלכלי שחווה העולם בשנתיים האחרונות, צעירים בכל רחבי העולם מואסים באידיאלים של האושר שהוטמעו בקרבם בשנים האחרונות. לא עוד שמות גדולים, לא עוד מותגים נוצצים, לא עוד טרנדים שבאים על מנת לחלוף. בגראנג' יש אמירה חזקה מעבר לכל זאת – אנחנו כאן כדי לחיות. לא כדי לצרוך.

ולא. אל תטעו לחשוב. קורט קוביין לא ירה לעצמו בראש בגלל שלא היה לו מה ללבוש.

 גארנג' – להתלבש כאילו אף אחד לא יכול לראות.

You Might Also Like

14 коммент.