מלאת התרגשות מציגה בפניכן את הכתבה שכתבתי בנושא "סגנון גראנג'" והיא עבור הקטלוג של חברת TNT והנה הטקסט שאלה: מה ההבדל בין בורות לחוסר עניין? תשובה: לא יודעת, ולא אכפת לי. הבדיחה הישנה הזו היא אולי הדרך הטובה ביותר להציג את סגנון הגראנג', ולהלן, האח הקטן, החורג, המלוכלך והמורד של הפאנק. אתם כבר לא צריכים להתאים את הקרע בג'ינס לחגורת הניטים, את מעיל העור לחמשת הקעקועים, את האידיאולוגיה למרד בהורים. הגארנג' הוא האפאטיות המושלמת בהתגלמותה, אנחנו לא שמים זין, וזה נראה ממש טוב. המצב הכלכלי הירוד, הנוער הדכאוני, המרירות כלפי ההורים, ההבנה ששנות השמונים כולן היו טעות אחת גדולה בחישוב – כל אלה התנקזו למקום אחד, לשנה אחת, ולסאונד אחד. סיאטל. 1992. נירוונה. אל תחפשו משמעות עמוקה – הסגנון המוזיקלי שסחף את תחילת שנות התשעים לא התיימר לחפש כזאת, להפך, הוא ניסה לברוח ממנה. הצליל המלוכלך, הטקסטים הניהליסטים, ההומור הציני והסמים הקשים – לכל אלה היה מסר אחד, והוא שאין מסר. יש רק את הכאן ועכשיו, ואתם יודעים מה? זה לא נראה רע כמו שזה נשמע. הסגנון המוזיקלי שהטי...
Comments