מלאת התרגשות מציגה בפניכן את הכתבה שכתבתי בנושא "סגנון גראנג'" והיא עבור הקטלוג של חברת TNT והנה הטקסט שאלה: מה ההבדל בין בורות לחוסר עניין? תשובה: לא יודעת, ולא אכפת לי. הבדיחה הישנה הזו היא אולי הדרך הטובה ביותר להציג את סגנון הגראנג', ולהלן, האח הקטן, החורג, המלוכלך והמורד של הפאנק. אתם כבר לא צריכים להתאים את הקרע בג'ינס לחגורת הניטים, את מעיל העור לחמשת הקעקועים, את האידיאולוגיה למרד בהורים. הגארנג' הוא האפאטיות המושלמת בהתגלמותה, אנחנו לא שמים זין, וזה נראה ממש טוב. המצב הכלכלי הירוד, הנוער הדכאוני, המרירות כלפי ההורים, ההבנה ששנות השמונים כולן היו טעות אחת גדולה בחישוב – כל אלה התנקזו למקום אחד, לשנה אחת, ולסאונד אחד. סיאטל. 1992. נירוונה. אל תחפשו משמעות עמוקה – הסגנון המוזיקלי שסחף את תחילת שנות התשעים לא התיימר לחפש כזאת, להפך, הוא ניסה לברוח ממנה. הצליל המלוכלך, הטקסטים הניהליסטים, ההומור הציני והסמים הקשים – לכל אלה היה מסר אחד, והוא שאין מסר. יש רק את הכאן ועכשיו, ואתם יודעים מה? זה לא נראה רע כמו שזה נשמע. הסגנון המוזיקלי שהטי...
.jpg)
.jpg)
.jpg)
Comments
אבל מנסים :)
קראתי.
לא משנה כמה הארון שלי מינימליסטי, הוא עדיין לא יכול להיות כזה שמורכב מעשרות בודדות של פריטים.
אני לא מאמינה בלנטוש בגדים מיוחדים שהיו איתי שנים למען איזה רעיון אידיאלי של צרכנות מינימליסטית.
אני רק יודעת שאני קונה מעט מאוד בגדים, אבל לא ממש ממהרת להיפתר ממה שיש לי, כי אני מרגישה שעשיתי בחירות טובות לאורך השנים והדברים שאיתי הם מספיק טובים כדי להישאר. מה גם, שלפעמים יש לי חשק להתחדש. זה אנושי ואני מרשה את זה לעצמי, גם אם זו חולשה.
נשיקות, התגעגעתי!
ואיך הרבה מהפריטים שלי שישבו במשך הזמן הזה במחסן לא חסרים לי בכלל
רק חבל שאין בפוסט עוד תמונות!
שאלה, האם בפריטים שנשארו הם יותר מושקעים מבחינת חומרים? איכות?
לגבי התמונות - ניסיתי לצלם את הארון, אבל זה היה נראה ממש משעמם.
ולגבי הפריטים שנשארו - הם פריטים איכותיים, כאלה ששורדים כמה עונות.
שמחה שבאת וקראת:)