לפני שנים מספר טסתי עם חברה לחו”ל, מלווה בתחושת אופוריה מהטיול שמחכה לנו, מהחוויות והחופש. בהגעתי לדיוטי פרי , כמו לכל בעלת דרכון ממוצעת, התחושות הופכות לעצומות יותר ממבחר הדברים שהחנויות מציעות ומשלל הנחות שגורמות לרצות לקנות הכל (כי תכל'ס, 30% פחות לא הולך ברגל! ). כשהעגלה כבר זועקת לעזרה כי היא מלאה בסיגריות, שוקולדים, אלכוהול ואין ספור מתנות , חברתי ניגשת אלי עם חיוך ניצחון ומושיטה לי את פרק ידה כדי שאריח את הבושם שהיא הרגע התיזה. ריח משכר מתפזר באפי ועיניי דומעות - אין לי מקום, ולא מסגרת תקציב, אפילו לרכישת קופסת גפרורים, שלא לדבר על הבושם. לאורך כל הטיול, זאת שקוראת לעצמה חברה התבשמה בבושם הנחשק, בעוד אני מדיפה ניחוחות של החמצה וקנאה אין סופית. בחזרתי לארץ גיליתי שלא מוכרים את הבושם הזה באף אחת מרשתות הפארם, אלא רק בדיוטי , וכך נאלצתי לחכות לטיול הבא לחו”ל כדי לבצע את הרכישה הנחשקת. אותה חוויה טראומטית התרחשה בתקופת החגים, ולכן כל פעם לפני ראש השנה אני נזכרת בסיפור הטראגי הזה. הפעם, רגע לפני שאני שוב ממריאה לחופשת החג, החלטתי לבדוק מה מצפה לי...
