אוהבת ביזאר

11:45 PM




אם השם "קפה ביזאר" עדיין לא אומר לכם כלום, אז כנראה שיש חיים מחוץ לכדור הארץ, כי את הבאזז הכי גדול שאי פעם עשתה חנות בגדים בעיר הזאת, היה כמעט בלתי אפשרי לפספס.
באיחור אופנתי רכבתי היום בצהרים על אופני, נרגשת עד עמקי גרביוני, על מנת לחזות במה שלאור קריאות ההתלהבות של חברי, שלא מפסיקים כבר שבועיים לנפנף לנגד עיני המתקנאות בפריטים מדליקים אלה ואחרים, דומה כי מבסס את מעמדו כמקדש האופנה הנוכחי של העיר.

תל-אביב, כהרגלה בימי שישי בצהרים, היתה עמוסה באנשים מרושעים שהפריעו לי לדווש, ורק לאחר שנאלצתי לדרוס זוג קשישים איטיים במיוחד, הבינו שאר הלכי הרגל את הרמז ומיהרו לחצות למדרכה השניה, מה שעזר לי להגיע
לבן יהודה 150, מקום משכנה הביזארי משהו של החנות, במהירות רבה וללא אבדות נוספות.
החנות עצמה מתפרצת לרחוב האפרורי בשפע של צבעים שמבטיח שאיש לא יוכל לחלוף על פניה באדישות, ואכן בעודי עומדת בחוץ ומעשנת את הסיגריה שלפני, הבחנתי באנשים החולפים וממששים את השלט הצבעוני, הוא עומדים ובוהים בחלונות, ואני לא יכולה להאשים אותם.
העיצוב המינימליסטי והמוקפד, הכולל טפטים צבעוניים, מקרר גלידות מלא באקססוריז, פינת ישיבה עם כיסאות וינטג' מדליקות, תאי מדידה נעימים ומשחק "שולה פרסים" בחלון הראווה עושים את עבודתם נאמנה ומעניקים אווירה ייחודית ומקסימה.
וכעת לרגע שכולי חיכיתי לו... הבגדים.


ובכן, הבגדים כאן מעניינים. יש צבעוניות עליזה על המדפים ועל הקולבים, גזרות מעניינות ומבחר של פריטים מיוחדים. שמלות רומנטיות עם קריצה שובבה, מכנסיים קצרים בגזרה גבוהה, ג'קטים, חצאיות, חולצות עם ניחוח אורבני -היפסטרי. אני אדם שמאס בבגדים רגילים של זארה, וכאן
מרבית הפריטים מעניקים את הרושם שזה המקום היחיד בעיר שבו אוכל להניח עליהם את היד.

גם לגברים יש מחלקה משלהם, אם כי בשלב זה צנועה יחסית, אבל עדיין כזו שמבטיחה כי אף אחד לא ישתעמם ב"קפה ביזאר".

בנוסף גילית כי בימי שישי מציעה בעלת החנות, טל, שמפניה ללקוחות החנות, וכוס אחת או שתיים בהחלט עוזרות לקבל החלטות מהירות בקופה.




שמלה - "קפה ביזאר"
גרביונים - "קפה ביזאר"

*צילום-עמית נויפלד

You Might Also Like

0 коммент.